פרשת ואתחנן

אל משה, בסנה, ה׳ התגלה,

מאז, להכנס לארץ, משה רצה, 

515 תפלות הוא התפלל,

אבל רשות להכנס לארץ לא קבל. 

זה נשמע קצת מוגזם,

שמשה לא היה יכול להכנס עם העם,

בגלל שהכה את הצור,

למה קיבל עונש כל כך חמור?

אחרי חטא העגל, ״סלחתי כדבריך״ ה׳ אמר,

לסלוח לבני ישראל, ה׳ בחר,

למה למשה לא היה יכול לותר,

שכל ימיו אל העם כל כך התמסר. 

אחרי שמשה הוציא את בני ישראל ממצרים,

שוב לא יכולים בני ישראל להיות עבדים,

האויבים רק יכולים לשלוט על הגופים,

אבל הנשמות תמיד חופשיים.

התורה שמשה למד,

מבני ישראל, לעולם לא תפרד,

המשכן שעל ידי משה נבנה,

לא נהרס, אלא רק נגנז באדמה.

כל מה שמשה עשה נשאר לעולם, 

לכן לא היה יכול להכנס לארץ, לטובת העם,

כי אם משה היה נכנס ומתישב שם,

לא היתה הגלות אף פעם.

למרות שהגלות כל כך קשה,

רק על ידה אפשר להשיג את המטרה,

זוהי אמנם ירידה קשה, אבל היא לצורך עליה,

דוקא על ידי העבודה בגלות נזכה לגאולה. 

התפילות של משה אכן עזרו,

את ארץ ישראל, עיניו ראו,

בזכותו, הכוח לראות, יש לכל נשמה,

אפילו בזמנים קשים יש לנו אמונה ותקוה.

מזכרת: