פרשת מטות

אל משה, בני ראובן וגד באו,

להשאר מעבר לירדן בקשו, 

משה לא האמין למה שאזניו שמעו,

האם את חטא המרגלים כבר שכחו? 

לתור את הארץ המרגלים נשלחו,

אך עם דווח רע חזרו,

לא נוכל לכבוש את הארץ אמרו,

להמשיך לחיות חיים רוחניים רצו.

במדבר ה׳ סיפק את כל צרכיהם הגשמיים,

ענני הכבוד, באר של מרים, ולחם מן השמים,

אבל המשימה היא לעשות דירה בתחתונים,

זאת לא הפנימו המרגלים.

להכנס לארץ בני ראובן וגד לא פחדו,

להלחם בשורה הראשונה הם התנדבו, 

את המשימה הם הבינו,

על חלקם בארץ למה הם ותרו? 

״גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו״

אמרו למשה רבינו,

למה הזכירו את הבהמות לפני הילדים,

וכי לא הבינו שהילדים יותר חשובים?  

אבנים נופלים יותר רחוק מחלק העליון של בנין,

מאשר אבנים שנופלים מחלק התחתון, זה מובן,

דבר שנראה רחוק ונמוך יותר בעולם הגשמי,

בא ממקום קרוב וגבוה יותר בעולם הרוחני. 

להעלות ארץ יותר נמוכה, זו התשובה,

בחוץ לארץ הם רצו לבנות לה׳ דירה, 

את הבהמות הקדימו - לרמז,

שעל השרש והמקור צריכים להתרכז. 

בני ראובן וגד הבינו שיש שני דרכים,

לעשות דירה בתחתונים,

המצוות שמקיימים בונים את הבית עצמו,

ולימוד תורה זה האור שמדליקים בו. 

בני ראובן וגד ידעו,

שאם צאן ובקר ירעו,

בלימוד תורה יהי׳ להם יותר זמן להתעסק,

להאיר את הדירה של ה׳, הי' להם חשק.

עוד סיבה להשאר, כי בחלק זה משה יקבר,

למנהיג המסור רצו להתקשר,

כי ידעו שאפילו אחרי ההסתלקות,

יהי׳ עמהם יותר מקודם, ברוחניות.

מזכרת: